תארו לעצמכם שמישהו אחר עשה משהו לא בסדר, ואתם אלה שנענשים על כך. זה לא ממש הוגן, נכון? פעם היו אנשים שחשבו שאם אבא עושה מעשים רעים, הילדים שלו ייענשו בגללו. אבל ה׳ מלמד אותנו כאן כלל חשוב מאוד: כל אדם אחראי רק למעשים של עצמו. אם אדם בוחר בדרך טובה וישרה, הוא יזכה לחיים בזכות המעשים שלו, בלי קשר לעבר של המשפחה שלו.
הנביא מתאר אדם כזה ואומר מֵעָנִי הֵשִׁיב יָדוֹ. הכוונה היא לאדם שנמנע מלעשות רע לאחרים, ובמיוחד לאנשים עניים. למה מוזכר דווקא העני? כי הוא חלש, פגיע ואין לו כוח להגן על עצמו, ולכן קל יותר לנצל אותו.
על אדם שבוחר בטוב נאמר הוּא לֹא יָמוּת בַּעֲוֹן אָבִיו. כלומר, הוא בשום אופן לא ייענש בגלל החטאים שאבא שלו עשה. השכר של אותו אדם צדיק מודגש במילים חָיֹה יִחְיֶה. הכפילות הזו מלמדת אותנו שהוא יקבל שכר כפול ושלם: הוא גם יזכה לחיים בעולם הזה, וגם יזכה לחיים רוחניים ונצחיים בעולם הבא.