יחזקאל, פרק י״ח, פסוק י״ג

חשבתם פעם שאם למישהו יש הורים צדיקים וטובים, הוא יכול להתנהג איך שבא לו ופשוט לסמוך על המעשים שלהם שיגנו עליו? הנביא מספר לנו על בן שבוחר לעשות מעשים רעים מאוד, למרות שאבא שלו הוא אדם צדיק. למשל, הוא מנצל אנשים אחרים וכתוב עליו בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח, כלומר הוא מלווה כסף לאנשים אבל דורש מהם להחזיר לו הרבה יותר ממה שנתן להם. ואז עולה השאלה: וָחָי? האם הגיוני שהבן הזה יינצל ויזכה לחיים טובים רק בזכות המעשים הטובים של אבא שלו? התשובה היא חד משמעית: לֹא יִחְיֶה. מכיוון שהוא בחר לעשות דברים רעים ואין לו מעשים טובים משלו, הזכויות של אבא שלו לא יכולות להועיל לו. בגלל המעשים שלו, מוֹת יוּמָת, הוא יקבל עונש כבד על חטאיו גם בעולם שלנו וגם בעולם הבא. בסוף נאמר דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה, כלומר האשמה כולה מונחת על הכתפיים שלו בלבד. הוא היחיד שאחראי למצבו, כי כל אדם נושא באחריות אישית למעשים שהוא בוחר לעשות.