חשבתם פעם מה קורה לאדם שתמיד התנהג בצורה נפלאה, ופתאום החליט לשנות כיוון לגמרי? המילים בשוב צדיק מצדקתו לא מדברות על מישהו שרק מעד או עשה טעות קטנה. הן מתארות מצב שבו אדם שהיה צדיק וטוב פתאום מתחרט על כל המעשים הטובים שעשה בעבר, ומחליט מעכשיו לעשות מעשים רעים.
כאשר מופיעה המילה עליהם בלשון רבים, הכוונה היא שהאדם הזה נושא בתוצאות על שני דברים שונים. דבר אחד הוא עצם זה שהוא עזב את הדרך הטובה והתחרט עליה, וזה חמור במיוחד כי הוא כבר ידע והרגיש כמה טוב להיות צדיק. הדבר השני הוא המעשים הרעים החדשים שהוא בוחר לעשות עכשיו.
המילים בעולו אשר עשה ימות באות ללמד אותנו שהתוצאה העצובה שמגיעה אל אותו אדם היא לא שינוי פתאומי ביחס של ה׳ אליו, אלא תוצאה ישירה של הבחירות שלו. המעשים הרעים שהוא בחר לעשות הם אלה שפוגעים בו. מתוך המקרה הזה, אנחנו לומדים גם כלל מאוד חשוב ומעודד לחיים: העבר של האדם אף פעם לא קובע את העתיד שלו. בדיוק כמו שאדם יכול לעזוב את הדרך הטובה, כך תמיד אפשר גם לעשות את ההפך, לתקן את המעשים ולחזור אל הדרך הנכונה.