קרה לכם פעם שהרגשתם שמשהו שקרה לכם הוא פשוט לא הוגן? זה בדיוק מה שהרגישו בני ישראל. הם באו בטענה אל ה' ואמרו לו שהמשפט שלו לא צודק. היה להם קשה להבין איך יכול להיות שאדם שעשה מעשים רעים, יכול פתאום לחזור בתשובה ולקבל דף חדש ונקי לגמרי, ומצד שני, איך אדם שהיה תמיד טוב ופתאום בחר לעשות מעשים רעים, מאבד את כל הזכויות שלו. בגלל השינויים האלה, העם טען שההנהגה של ה' לא יציבה. הם קראו לזה לֹא יִתָּכֵן, כלומר, מצב שהוא לא מתוקן, לא ישר ולא ראוי.
אבל ה' לא מסכים איתם, והוא עונה להם שהצדק שלו הוא מושלם והגיוני. הוא שואל אותם האם הַדְּרָכַי, כלומר הדרכים שלי, הן אלה שלא בסדר? ה' בכוונה אומר את המילה הזו בלשון רבים, כדי לרמוז שהוא עונה להם בבת אחת על כל הטענות השונות שהם העלו. ה' מסביר להם שחוסר היציבות לא נמצא אצלו, אלא אצל בני האדם עצמם, שמשנים את ההתנהגות שלהם בכל פעם מחדש. במקום לחפש תירוצים ולהאשים את ה' בחוסר הגינות, הוא מבקש מהם לקחת אחריות על המעשים שלהם ולחזור בתשובה.