יחזקאל, פרק כ״ד, פסוק כ״ה

ה' מכין את יחזקאל, המכונה בֶן־אָדָם, לקראת עת החורבן שבה יילקחו מהעם הדברים היקרים לו מכל, בדומה לאובדן האישי שחווה הנביא עם מות אשתו. בְּיוֹם קַחְתִּי אינו מציין יממה ספציפית אלא מתייחס לתקופת חורבן בית המקדש, שהיה מקור כוחם וגאוותם ומתואר כמָעוּזָּם, מְשׂוֹשׂ תִּפְאַרְתָּם ומַחְמַד עֵינֵיהֶם. באותה עת יאבד העם גם את מַשָּׂא נַפְשָׁם, ביטוי המכוון לדבר שהם מתנשאים בו או נושאים אליו את נפשם מתוך געגוע, בין אם הכוונה לבית המקדש עצמו ובין אם לבְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם שיילקחו מהם. הודעה מוקדמת זו נועדה להכין את הנביא לבואו העתידי של פליט, אשר יגיע לבבל ויבשר לו על התרחשות החורבן.