דם הנרצחים הנקי, כִּי דָמָהּ, נשפך בתוך העיר בחינם ומבלי שהחוטאים ינסו להסתירו. במקום להתבייש, החוטאים התגאו במעשיהם והציגו אותם לראווה כאשר הניחו את הדם עַל צְחִיחַ סֶלַע, מקום חלק, יבש וחשוף מאדמה המהווה את הנקודה הגבוהה והבולטת ביותר. אכזריותם וזלזולם בחיי אדם מתבטאים בכך שהם לֹא שְׁפָכַתְהוּ עַל הָאָרֶץ לְכַסּוֹת עָלָיו עָפָר, וכך אפילו הכבוד המינימלי הנדרש מהתורה לדם של חיה או עוף לא ניתן לדם האנושי. מכיוון שהדם נותר גלוי על הסלע, כפי שאירע היסטורית לדמו של זכריה הכהן, העוון אינו יכול להישכח והוא עומד לפני ה' כעדות נצחית הזועקת למשפט ודורשת נקמה.
יחזקאל, פרק כ״ד, פסוק ז׳
כִּ֤י דָמָהּ֙ בְּתוֹכָ֣הּ הָיָ֔ה עַל־צְחִ֥יחַ סֶ֖לַע שָׂמָ֑תְהוּ לֹ֤א שְׁפָכַ֙תְהוּ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְכַסּ֥וֹת עָלָ֖יו עָפָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.