שפיכות הדמים בירושלים נעשתה באופן כה פומבי, עד שנראה כי מטרתה הייתה לְהַעֲלוֹת חֵמָה לִנְקֹם נָקָם, כלומר לעורר את כעסו של ה' ולהביא ענישה. כעונש של מידה כנגד מידה על חטאים גלויים אלו, קובע ה': נָתַתִּי אֶת־דָּמָהּ עַל־צְחִיחַ סָלַע. הדם השפוך לא ייבלע בקרקע אלא יישאר חשוף על סלע יבש, וכך יגדיל את הזעם האלוהי. הדם נותר במצב גלוי לְבִלְתִּי הִכָּסוֹת, בדומה לאדם המשאיר חפץ במקום בולט כדי לזכור דבר מה. כך הדם שלא כוסה עומד כזיכרון תמידי לפני ה', המזכיר לו לנקום את נקמת הדם.
יחזקאל, פרק כ״ד, פסוק ח׳
לְהַעֲל֤וֹת חֵמָה֙ לִנְקֹ֣ם נָקָ֔ם נָתַ֥תִּי אֶת־דָּמָ֖הּ עַל־צְחִ֣יחַ סָ֑לַע לְבִלְתִּ֖י הִכָּסֽוֹת׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.