קרה לכם פעם שהשארתם חפץ חשוב ממש באמצע השולחן, רק כדי שלא תשכחו לקחת אותו בבוקר? לפעמים, כשאנשים עושים משהו לא בסדר, הם מנסים להסתיר את זה. אבל האנשים בירושלים עשו את ההפך הגמור. הם עשו מעשים רעים ופגעו באחרים לגמרי בגלוי, מול כולם. זה היה נראה כאילו הם ממש מנסים לְהַעֲלוֹת חֵמָה לִנְקֹם נָקָם, כלומר לעורר את הכעס של ה' בכוונה ולהביא על עצמם עונש. בגלל שהם התנהגו ככה בלי שום בושה, ה' פעל מידה כנגד מידה. במקום שהמעשים הרעים שלהם ייעלמו, ה' אומר נָתַתִּי אֶת־דָּמָהּ עַל־צְחִיחַ סָלַע. המשמעות היא שה' השאיר את העדויות למעשים שלהם חשופות לעין כל, כמו סימן שנמצא על סלע חלק ויבש שלא נבלע באדמה. ה' עשה זאת לְבִלְתִּי הִכָּסוֹת, כדי שהמעשים שלהם לא יוסתרו. בדיוק כמו שאנחנו מניחים חפץ במקום בולט כדי לזכור אותו, כך המעשים האלה נשארו גלויים לפני ה' כזיכרון תמידי שאי אפשר להתעלם ממנו, ודורש משפט צדק.
יחזקאל, פרק כ״ד, פסוק ח׳
לְהַעֲל֤וֹת חֵמָה֙ לִנְקֹ֣ם נָקָ֔ם נָתַ֥תִּי אֶת־דָּמָ֖הּ עַל־צְחִ֣יחַ סָ֑לַע לְבִלְתִּ֖י הִכָּסֽוֹת׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.