העם פונה אל הנביא בעקבות התנהגותו החריגה לאחר מות אשתו. הפרשנים מסכימים כי העם מבין שמעשיו אינם נובעים מאבל אישי רגיל, אלא מהווים מסר נבואי המכוון אל הציבור כולו.
כאשר הם אומרים הֲלֹא תַגִּיד לָנוּ, הם טוענים שמן הראוי שהנביא יסביר להם את פשר הדברים. בשאלתם מָה אֵלֶּה לָּנוּ, הם מבקשים לדעת מהם הרמזים והמופתים שמעשים אלו מסמלים עבורם. המילים כִּי אַתָּה עֹשֶׂה מבטאות את ההכרה הברורה של העם בכך שהנביא עושה את המעשים הללו בכוונה תחילה. הם מבינים שאין זו פעולה סתמית, אלא אות נבואי שנועד ללמד אותם ולהעביר להם מסר.