הנבואה חורצת משפט קשה על ירושלים, המכונה "עיר הדמים" בשל הדם הנקי שנשפך בתוכה וזכור לפני ה' [מצודת דוד]. העונש שיונחת על העיר מבוסס על עקרון של מידה כנגד מידה. במילים גַּם־אֲנִי מובהר כי כשם שתושבי העיר הגדילו לעשות רשע והעצימו את חטאיהם, כך ה' יגדיל את נקמתו בהם [מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
נקמה זו באה לידי ביטוי בהכרזה אַגְדִּיל הַמְּדוּרָה, כאשר משמעות המילה הַמְּדוּרָה היא הבערת אש גדולה ועוצמתית [רש"י]. בהמשך למשל הסיר המופיע בנבואה, ה' מכריז כי יגדיל את האש הבוערת תחתיו. הגדלת האש נעשית על ידי הוספת עצים על גבי העצמות שכבר הונחו שם, שכן העצים ניצתים ובוערים מהר יותר מעצמות קשות. אש זו תבער בעוצמה רבה כל כך, עד שתאכל את הבשר לחלוטין ותשרוף כליל גם את העצמות [רד"ק].
מבעד למשל זה, הגדלת המדורה תחת הסיר מסמלת את העצמת הפורענות בתוך גבולות העיר עצמה. מלבד אש המלחמה והמצור המשתוללת מחוץ לחומות, ה' יגדיל את ההרס הפנימי, דהיינו החרב, הרעב והדבר שיכלו את יושבי ירושלים מבפנים, תוך כדי איסוף כלי המלחמה אל תוך העיר [מלבי"ם].