העיר שקועה בשחיתות מוסרית עמוקה המדומה לסיר שזוהמתו דבקה בו לחלוטין. מצב זה מתבטא במילים תְּאֻנִים הֶלְאָת, המלמדות כי העיר התישה את עצמה ואת ענייה בעלילות שקר ובתרמיות, או שהסיר הותש מרוב יגון בניסיונו להסיר את הטומאה. מכיוון שהעם מסרב לחזור בתשובה, וְלֹא־תֵצֵא מִמֶּנָּה רַבַּת חֶלְאָתָהּ, כלומר הזוהמה הרבה של החטאים דבוקה בסיר ואינה סרה מעצמה. לכן, הדרך היחידה למרק את העוונות היא בְּאֵשׁ חֶלְאָתָהּ, באמצעות אש של פורענות שתשרוף את הרשעים יחד עם הסיר. עם זאת, ייתכן שזוהי חלאה כה מצחינה ורבה, עד שאפילו האש מתקשה לכלות אותה לגמרי.
יחזקאל, פרק כ״ד, פסוק י״ב
תְּאֻנִ֖ים הֶלְאָ֑ת וְלֹא־תֵצֵ֤א מִמֶּ֙נָּה֙ רַבַּ֣ת חֶלְאָתָ֔הּ בְּאֵ֖שׁ חֶלְאָתָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.