הנביא מוסר את דבר ה' מראש, וָאֲדַבֵּר אֶל־הָעָם בַּבֹּקֶר, כדי להוכיח לעם שידע על הטרגדיה הקרבה. לאחר מכן, באופן פתאומי וככל הנראה ממגפה, וַתָּמָת אִשְׁתִּי בָּעָרֶב. למחרת, בזמן הקבורה שבו נהוג להתחיל להתאבל, וָאַעַשׂ בַּבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי והנביא נמנע מלהראות סימני צער. התנהגות זו משמשת משל נבואי לעם, הרומז כי כשם שהנביא לא התאבל על אשתו, כך הם לא יוכלו להתאבל על חורבן בית המקדש ומות בניהם. היעדר האבל שלהם ינבע מהאסון הכללי שלא יותיר מנחמים, ומתוך פחד משתק מפני הכשדים.
יחזקאל, פרק כ״ד, פסוק י״ח
וָאֲדַבֵּ֤ר אֶל־הָעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַתָּ֥מׇת אִשְׁתִּ֖י בָּעָ֑רֶב וָאַ֥עַשׂ בַּבֹּ֖קֶר כַּאֲשֶׁ֥ר צֻוֵּֽיתִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.