תארו לעצמכם שאתם רואים אדם שקרה לו משהו מאוד עצוב, אבל הוא מתנהג לגמרי כרגיל ולא מראה שום סימן של כאב. זה בטח היה גורם לכם לעצור ולשאול את עצמכם מה קורה פה. זה בדיוק מה שקרה עם יחזקאל הנביא.
בבוקר הראשון, וָאֲדַבֵּר אֶל הָעָם, יחזקאל מוסר לעם את הנבואה שקיבל מאת ה'. הוא מזהיר אותם מראש כדי שכאשר הדברים יקרו, הם יבינו שהוא נביא אמת וידע מראש מה עומד להתרחש. באותו יום, וַתָּמָת אִשְׁתִּי בָּעָרֶב, אשתו של יחזקאל נפטרה בפתאומיות.
בדרך כלל, כשאדם אהוב נפטר, המשפחה יושבת, בוכה ומתחילה במנהגי אבלות. אבל למחרת, וָאַעַשׂ בַּבֹּקֶר, בזמן שבו היו אמורים לקבור אותה ולהתחיל להתאבל, יחזקאל פועל בדיוק להפך. הוא עושה כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי מאת ה', ולא מראה שום סימן של צער או בכי.
האנשים שראו אותו הבינו מיד שאיש צדיק ונביא כמוהו לא נמנע מלהתאבל סתם כך, ושיש כאן מסר חשוב עבורם. הפטירה העצובה של אשת הנביא האהובה היא בעצם משל לבית המקדש שעתיד להיחרב בגלל החטאים של העם. ולמה יחזקאל לא בכה ולא התאבל? כדי להראות להם שביום שבו בית המקדש ייחרב, המצב יהיה כל כך קשה ומפחיד, וכולם יהיו בצרה כל כך גדולה, עד שפשוט לא יישאר מי שינחם אותם והם אפילו לא יוכלו לשבת ולבכות.