המציאות בירושלים בזמן המלחמה נמשלת לסיר בישול על האש, שאליו נאספים תושבי הארץ מתוך פחד המצור. הציווי אֱסֹף נְתָחֶיהָ אֵלֶיהָ מתאר את הכנסת איברי הבשר אל הסיר, בדומה לאיסוף התושבים אל תוך חומות העיר כדי שלא ייפגעו מאש המלחמה שבחוץ. הפירוט כָּל־נֵתַח טוֹב, הכולל איברים משובחים ומלאי בשר כמו יָרֵךְ (הרגל) וְכָתֵף (החלק העליון והרחב של הזרוע), מסמל את שכבת העילית שהתקבצה בעיר. יחד עם ההוראה מִבְחַר עֲצָמִים מַלֵּא, המכוונת לאיברים הנחתכים לפי מבנה העצמות, הנתחים מייצגים את המלך, שרי יהודה וחכמי הדור, ולצידם את הכוח הצבאי וגיבורי החיל.
יחזקאל, פרק כ״ד, פסוק ד׳
אֱסֹ֤ף נְתָחֶ֙יהָ֙ אֵלֶ֔יהָ כׇּל־נֵ֥תַח ט֖וֹב יָרֵ֣ךְ וְכָתֵ֑ף מִבְחַ֥ר עֲצָמִ֖ים מַלֵּֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.