יחזקאל, פרק ד׳, פסוק י״ז

חשבתם פעם איך זה מרגיש לדעת שמשהו שאתם ממש חייבים כדי לחיות פשוט עומד להיגמר? הנביא עושה כל מיני פעולות מיוחדות כדי להראות לאנשי ירושלים מה עומד לקרות להם בגלל המעשים הלא טובים שהם עשו. הוא מראה להם שתקופה קשה מתקרבת, שבה יהיה חסר הרבה אוכל והם יצטרכו להסתפק בשאריות מזון פשוטות מאוד. המילים לְמַעַן יַחְסְרוּ לֶחֶם וָמָיִם מסבירות את הפחד הגדול של העם. בזמן שהעיר תהיה סגורה מכל כיוון, יהיה חוסר גדול באוכל ובשתייה, והאנשים יחיו בחרדה מתמדת שהמלאי שלהם פשוט ייגמר לגמרי. מתוך הלחץ הזה, המצב יהיה וְנָשַׁמּוּ אִישׁ וְאָחִיו, כלומר כולם יהיו בהלם, בבהלה ובבלבול גדול. הפחד יפגע בכולם ללא יוצא מן הכלל, ולאף אדם לא יהיה יתרון על החבר שלו. בסוף, המילה וְנָמַקּוּ מתארת מצב שבו הלב של האנשים ממש יימס מרוב הצרות שיפלו עליהם. כל הדברים הקשים האלו יקרו כדי שהם יבינו שזהו עונש על ההתנהגות שלהם, ויכירו בכך שהמעשים שלהם הם אלו שהביאו עליהם את המצב הזה.