תארו לעצמכם שהייתם צריכים לשכב במיטה בדיוק באותה תנוחה במשך ימים ארוכים, בלי לזוז אפילו קצת. קשה, נכון? זו בדיוק המשימה המורכבת שהנביא יחזקאל מקבל מאת ה׳. הוא צריך לשכב על הצד מבלי לזוז, כשהוא מסתכל על דגם של עיר שהוא בנה. כדי שיחזקאל יצליח לעמוד במשימה הקשה הזו ולא יישבר, ה׳ מבטיח לעזור לו. ה׳ אומר לו שהוא ישים עליו עֲבוֹתִים, שהם חבלים עבים. הכוונה כאן היא לא לחבלים אמיתיים, אלא לחבלים בלתי נראים. ה׳ ייתן לו תחושה חזקה שהוא פשוט לא יכול לזוז או להתהפך לצד השני, כאילו הוא קשור, כדי שיצליח במשימה.
יחזקאל יצטרך לשכב כך עַד־כַּלּוֹתְךָ יְמֵי מְצוּרֶךָ, כלומר עד שיסיים את כל ימי המשימה שנקבעו לו ברצף, שהם ארבע מאות ושלושים ימים. מספר הימים הזה אינו סתמי. כל יום שבו הנביא שוכב, מסמל שנה שבה העם לא הקשיב לה׳ ולא שמר על המצוות המיוחדות של הארץ. המילה מְצוּרֶךָ נכתבת בצורה שמצביעה על רבים, כדי לרמז על שני אירועים שונים בהיסטוריה שבהם אויבים הקיפו את ערי ישראל.