ה' נענה למצוקת הנביא ומקל עליו את ביצוע הפעולה הסמלית, על ידי החלפת ציווי קשה ומעורר רתיעה בחלופה מתונה יותר.
המילה צפועי נכתבת באות וי"ו אך נקראת צְפִיעֵי באות יו"ד, תופעה לשונית שכיחה של חילופי אותיות. משמעות המילה היא גללים או צואה, והיא משמשת לתיאור כל דבר היוצא ומופרש מן הגוף [רש"י, רד"ק, מצודת ציון]. ה' מצווה על הנביא לקחת את גללי הבקר תחת, כלומר במקום, גללי האדם שהתבקש לקחת תחילה [מצודת ציון]. הציווי וְעָשִׂיתָ אֶת־לַחְמְךָ עֲלֵיהֶם משמעו שהנביא נדרש להשתמש בגללים כחומר בעירה כדי להסיק את האש שעליה יאפה את לחמו, שכן יש המשתמשים בהם להסקה [ביאור שטיינזלץ].
רוב הפרשנים מסכימים כי מטרת ההחלפה היא להקל על הנביא, שכן גללי בקר מאוסים ומסריחים הרבה פחות מגללי אדם. לצד זאת, יש המעניקים להחלפה זו משמעות סמלית עמוקה יותר; המילים נָתַתִּי לְךָ מדגישות שההקלה ניתנה לנביא באופן אישי, בזכות קדושתו וטהרתו. מבחינה רעיונית, גללי הבקר, המסמלים טומאת גוף בלבד (שכן לבהמה אין נפש מורכבת), מספיקים כדי להמחיש את הנמשל של גללי האדם, המייצגים את טומאת הנפש. כך מועבר המסר הנבואי באמצעות המשל ללא פגיעה בטהרת הנביא [מלבי"ם].