קרה לכם פעם שניסיתם להסביר משהו חשוב לחבר, וכדי שהוא באמת יבין התחלתם לעשות תנועות עם הידיים ולהציג לו את זה ממש כמו בהצגה? לפעמים מילים פשוט לא מספיקות כדי להעביר מסר חזק. לכן, ה' מבקש מהנביא לא רק לדבר אל העם, אלא להשתמש בגוף שלו כדי להראות להם בדיוק מה עומד לקרות.
בזמן שהנביא שוכב על צדו במשך תקופה ארוכה, הוא מקבל הוראה: וְאֶל מְצוֹר יְרוּשָׁלִַם תָּכִין פָּנֶיךָ. כלומר, הוא צריך להסתכל ישירות אל עבר האבן שעליה הוא צייר את ירושלים כשהיא מוקפת באויבים. המילה תָּכִין פירושה לכוון את המבט ולהתמקד במטרה.
בנוסף, ה' אומר לו: וּזְרֹעֲךָ חֲשׂוּפָה. הנביא מתבקש לגלות את הזרוע שלו, ממש כמו לוחם שמפשיל שרוולים לפני קרב כדי שיוכל להילחם בעוצמה ובלי שום הפרעה. התנוחה הזו של חייל שמוכן למלחמה נועדה להראות לעם את מלך בבל שעתיד לבוא ולהילחם בעיר.
מתוך עמדת הקרב הזו נאמר לו וְנִבֵּאתָ עָלֶיהָ. עצם הפעולה שהנביא עושה היא כבר נבואה ללא מילים שממחישה את הסכנה, אך יחד עם תנועות הגוף, הוא גם אומר לעם דברי מוסר. הוא מזהיר אותם שאם הם לא יתקנו את המעשים שלהם ויחזרו בתשובה, העיר שלהם עלולה להיכבש.