נסו לדמיין מצב שבו אי אפשר פשוט לקחת אוכל או למזוג כוס מים מתי שרק מתחשק. ה' מסביר לנביא יחזקאל מדוע הוא התבקש לאכול ולשתות כמויות קטנות ומדויקות כל כך. הפעולות האלה הן בעצם סימן לעם ישראל על תקופה של מצור ורעב שעתידה להגיע לירושלים. ה' אומר שהוא ישבור את מַטֵּה לֶחֶם בעיר. בדיוק כפי שמקל הליכה משמש כמשענת לאדם חלש ועוזר לו לעמוד, כך הלחם הוא המשענת של החיים שלנו שנותנת לנו כוח ושובע. שבירת המשענת הזו מסמלת רעב כבד. בגלל המחסור, התושבים יאלצו לאכול את האוכל שלהם בְּמִשְׁקָל, כלומר למדוד כל חתיכה כדי שלא תיגמר, ולשתות מים בִּמְשׂוּרָה, שהיא כלי מיוחד למדידת כמויות קטנות. המצב הזה יביא איתו גם קושי בלב, כי האנשים יאכלו וּבִדְאָגָה מתוך פחד מתמיד שהמזון המעט שלהם יאזל, והם יהיו וּבְשִׁמָּמוֹן, כלומר בבהלה ובפחד גדול.
יחזקאל, פרק ד׳, פסוק ט״ז
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ הִנְנִ֨י שֹׁבֵ֤ר מַטֵּֽה־לֶ֙חֶם֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וְאָכְלוּ־לֶ֥חֶם בְּמִשְׁקָ֖ל וּבִדְאָגָ֑ה וּמַ֕יִם בִּמְשׂוּרָ֥ה וּבְשִׁמָּמ֖וֹן יִשְׁתּֽוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.