תארו לעצמכם שאתם מגיעים אל הפתח של המקום הכי קדוש בעולם, בית המקדש, ופתאום אתם רואים מולכם משהו שממש לא שייך למקום הזה. בנבואה, ה׳ מראה ליחזקאל הנביא מחזה כזה בדיוק. ה׳ אומר ליחזקאל להסתכל דֶּרֶךְ צָפוֹנָה, כלומר להביט לכיוון צפון. יחזקאל עומד בפתח השער הצפוני של חצר בית המקדש ומסתכל החוצה.
שם הוא רואה פסל של עבודה זרה שעומד מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ. השער הזה נקרא כך משום שהוא היה מכוון בדיוק מול המזבח הגדול שעמד בתוך המקדש. הפסל הוצב ממש בַּבִּאָה, כלומר בדיוק בכניסה לשער מבחוץ. המיקום הזה לא נבחר סתם כך, האנשים שעבדו את הפסל רצו שכל מי שבא להיכנס למקדש יפגוש אותו מיד בדרך. הם העדיפו להשאיר את הפסל בחוץ ולהקריב לו שם את הקרבנות שלהם, כי הם קיוו שכך הם ישמחו אותו והוא יישאר בחוץ, ולא ייכנס פנימה אל תוך המקום הקדוש לעשות להם צרות.