הנביא מצטווה לפעול באופן אקטיבי ולהרחיב חור קטן הקיים בחומה, כדי לגלות את המתרחש בסתר. המילה חתר משמעותה חפירה או פריצה, והמילה נא פירושה עתה [מצודת ציון, שטיינזלץ]. הציווי חֲתָר נָא בַקִּיר מורה לנביא לחפור בתוך החור הקיים בקיר במטרה להרחיב אותו [רש"י, מצודת דוד, שטיינזלץ].
כאשר הנביא מתאר וָאֶחְתֹּר בַּקִּיר, יש המבארים כי במראה הנבואה נדמה היה לו שפעולת החתירה שלו היא זו שבאמת יצרה את הפתח [מלבי"ם]. בעקבות הרחבת החור מתגלה לעיניו פֶּתַח אֶחָד, כלומר מבעד לחור שיצר הוא מבחין בפתח פתוח המוביל אל תוך לשכה נסתרת [רש"י, מצודת דוד].