כׇּל־אֵלֶּה האנשים נָשְׂאוּ נָשִׁים נׇכְרִיּוֹת, וְיֵשׁ מֵהֶם שגם הולידו מאותן נָשִׁים ילדים. הכתוב משתמש בביטוי וַיָּשִׂימוּ בָּנִים במקום בפועל רגיל של לידה, כדי להדגיש שהילד שנולד לאישה נוכרית מקבל את מעמדה ונחשב נוכרי כמותה. מציאות זו יצרה מורכבות אנושית ומשפחתית, שכן האבות נדרשו לשלח בחזרה למשפחות המוצא לא רק את הנשים אלא גם את הבנים שנולדו להם, וכך לטהר את העם מנישואי התערובת. מנגד, יש המסבירים כי הפועל וַיָּשִׂימוּ מתאר התייעצות מעשית, שבה האבות הציבו את הילדים לפני מנהיגי העם כדי להכריע האם לגרשם יחד עם אימותיהם או להשאירם.
עזרא, פרק י׳, פסוק מ״ד
כׇּל־אֵ֕לֶּה (נשאי) [נָשְׂא֖וּ] נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת וְיֵ֣שׁ מֵהֶ֣ם נָשִׁ֔ים וַיָּשִׂ֖ימוּ בָּנִֽים׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לפסוק מ״ג
שיתוף הפירוש
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.