לאחר שעזרא קם מלפני בית האלוהים, הוא פונה אל לִשְׁכַּת יהוחנן בן אלישיב, המבוארת כחדר מסוים [מצודת ציון]. הכתוב מתאר כי עזרא שהה שם בזמן שבו נמנע לחלוטין מאכילה ומשתייה, מתוך אבל כבד עַל־מַעַל הַגּוֹלָה, הלוא הם עולי הגולה שחטאו [ביאור שטיינזלץ].
כפילות הלשון בפסוק, המציין תחילה וַיֵּלֶךְ אֶל־לִשְׁכַּת ולאחר מכן מוסיף וַיֵּלֶךְ שָׁם, באה להדגיש את עוצמת האבל והמשכיותו [מלבי"ם]. כלומר, גם כאשר עזרא כבר הגיע אל החדר, הוא המשיך בהימנעותו מאכילה ומשתייה. על אף שהתענית הרשמית כבר הסתיימה, צערו העמוק על חטאם של העם מנע ממנו את היכולת לאכול.