ההחלטה הציבורית להתמודד עם משבר הנשים הנוכריות עוברת לשלב הביצוע המעשי, תוך מינוי ועדה מיוחדת שתנהל את התהליך באופן מסודר.
המילים וַיַּעֲשׂוּ כֵן מתייחסות לפעולה בפועל של הוצאת הנשים הנוכריות מתוך העם [מצודת דוד]. לגבי המילה וַיִּבָּדְלוּ, קיימות שתי גישות עיקריות בקרב הפרשנים: גישה אחת מפרשת כי ההבדלה מתייחסת לנשים עצמן, כלומר עזרא ומנהיגי העם הבדילו והרחיקו את הנשים הנוכריות [מצודת דוד]. לעומת זאת, הגישה המרכזית גורסת כי ההבדלה מתייחסת להנהגה עצמה. עזרא וראשי האבות הובדלו ויוחדו לתפקיד זה, ונשארו בירושלים בעוד שאר העם שב לעיסוקיו השוטפים [רלב"ג, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. בהקשר זה, הפרשנים מעירים כי בצירוף עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֲנָשִׁים חסרה האות ו' חיבור, והכוונה היא לעזרא "ואנשים" [אבן עזרא, רלב"ג].
אותם מנהיגים נבחרו וְכֻלָּם בְּשֵׁמוֹת, כלומר נערכה רשימה מסודרת שנקבה בשמותיהם של העוסקים בדבר [ביאור שטיינזלץ], שכן ראשי משפחות אלו היו אנשים חשובים, מוכרים וידועים בשמם [מצודת דוד]. המנהיגים ניגשו למשימה וַיֵּשְׁבוּ בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, הוא חודש טבת [ביאור שטיינזלץ].
מטרת התכנסותם הייתה לְדַרְיוֹשׁ הַדָּבָר, כלומר לחקור מי הם האנשים שמעלו ונשאו נשים נוכריות, ולתקן את המצב [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים כולם מסכימים כי משמעות המילה לְדַרְיוֹשׁ היא פשוט "לדרוש" או לחקור, אך הם מציינים כי זוהי מילה זרה וייחודית במקרא שאין לה אח ורע, בשל התוספת החריגה של האות י' באמצע המילה. בעוד שיש המסבירים זאת כצורה דקדוקית נדירה [אבן עזרא], יש מי שמעלה את האפשרות כי מדובר במילה מורכבת שמשמעותה המקורית אינה ידועה לנו במלואה [מנחת שי].