הקמת מנגנון משפטי ומסודר נועדה לפתור משבר לאומי ורוחני עמוק, מבלי לעכב את כלל הציבור. הכתוב מתווה תוכנית פעולה מעשית לטיפול בבעיית נישואי התערובת, תוך חלוקת סמכויות ברורה וקביעת לוחות זמנים.
לגבי תפקיד המנהיגים בצירוף שָׂרֵינוּ לְכָל הַקָּהָל, קיימות מספר גישות. גישה מרכזית מסבירה כי השרים יישארו בירושלים כדי לייצג את העם ולפעול במקומו, וכך מעשיהם ייחשבו כאילו נעשו על ידי הקהל כולו, ואין צורך שכל העם יישאר נוכח [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. גישה אחרת מפרשת שהכוונה היא לשרים הממונים על כל הקהל [מצודת דוד], ויש המפרשים שהשרים יעמדו יחד עם כל הקהל [רש"י].
התהליך מתמקד באנשים הַהֹשִׁיב נשים נכריות. הפרשנים מסכימים כי האות ה"א במילה זו משמשת במובן של "אשר", כלומר אנשים אשר הושיבו בביתם נשים נוכריות שעובדות עבודה זרה [רש"י, רלב"ג, אבן עזרא, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
אנשים אלו נדרשים להגיע לירושלים לְעִתִּים מְזֻמָּנִים, כלומר בזמנים קבועים מראש שהוכנו ונקבעו עבורם על ידי השרים או בית הדין [ר' סעדיה גאון, מצודת דוד, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. יחד עמם יעלו גם זקני העיר ושופטיה, ותפקידם הוא לפקח ולוודא שאכן כל האנשים שזומנו הגיעו כנדרש [מצודת דוד].
מטרת המהלך כולו היא לְהָשִׁיב חֲרוֹן אַף, כלומר לפעול ולשכך את כעסו של ה' מעל העם [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הכתוב נחתם במילים עַד לַדָּבָר הַזֶּה, ויש המבארים זאת כהתמדה של השרים במשימתם בעיר עד שהעניין הזה יסתיים ויושלם במלואו [אבן עזרא, מצודת דוד]. מנגד, יש המעניקים לכך משמעות רחבה יותר, לפיה המטרה היא לתקן את כל פרצות הדור עד לפרצה הספציפית הזו, כדי שלא ייוותר שום פגם שבגינו יחרה אף ה' בישראל [מלבי"ם].