עזרא ניצב מול העם ומוכיח אותם בחומרה על חטא נישואי התערובת, תוך הדגשת ההשפעה ההרסנית של מעשי היחיד על הכלל.
כאשר עזרא פונה ואומר אַתֶּם מְעַלְתֶּם, הוא מכוון את דבריו אל החוטאים בנישואי התערובת [ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, מאחר שכל ישראל ערבים זה בזה, האשמה מוטלת למעשה על העם כולו. מטרתו של עזרא בתוכחה זו היא להביא להסכמה לאומית רחבה נגד התופעה. ברגע שתהיה הסכמה כזו, כל אדם שימשיך בחטאו יוצא מן הכלל, ולציבור יהיה את הכוח החוקי להענישו בחומרה, בין אם בעונש מוות ובין אם בגירוש, מתוקף סמכות המלך [מלבי"ם].
הוא ממשיך ומאשים אותם וַתֹּשִׁיבוּ נשים נכריות, כלומר, הכנסתם והושבתם את הנשים הללו בתוך בתיכם כנשותיכם [מצודת דוד]. אגב כך, יש להקפיד על קריאת המילה וַתֹּשִׁיבוּ בחולם, ולא בקמץ כפי שהודפס בטעות בחלק מהמהדורות [מנחת שי].
מעשה זה חמור במיוחד משום שהוא בא לְהוֹסִיף עַל־אַשְׁמַת יִשְׂרָאֵל. חטא זה אינו עומד בחלל ריק, אלא מוסיף משקל כבד על חטאים ואשמות קודמים שכבר מצויים בידי העם מאז ומעולם [מצודת דוד].