קרה לכם פעם שעשיתם טעות, קיבלתם עונש, אבל אז סלחו לכם ונתנו לכם הזדמנות שנייה? במצב כזה, בטח לא תרצו לחזור על אותה טעות שוב. העם שלנו כבר חטא בעבר ונענש, אבל ה' ריחם עלינו והשאיר קבוצה קטנה שניצלה. לכן, עולה כאן זעקה גדולה של פליאה: הֲנָשׁוּב? כלומר, האם זה הגיוני שנשוב ונחזור להפר את המצוות, כמו למשל להתחתן עם עמים אחרים? הרי זו כפיות טובה.
בגלל זה נאמר הֲלוֹא תֶאֱנַף בָּנוּ. המילה תֶֽאֱנַף מתארת כעס ורוגז, והכוונה היא שזה ברור וודאי שה' יכעס עלינו מאוד אם נחטא שוב אחרי כל החסד שעשה איתנו. התוצאה של התנהגות כזו תהיה קשה עַד־כַּלֵּה, כלומר עונש שיפגע בעם עד הסוף, לְאֵין שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה, כך שלא יישאר אף אחד שיינצל. בניגוד לפעם הקודמת שבה ה' ריחם עלינו, הפעם חזרה על החטא תהרוס את כל מה שזכינו לקבל.