בראשית, פרק כ״ו, פסוק ט״ו

היחס האוהד שזכה לו אברהם התחלף בעוינות כלפי יצחק, שבאה לידי ביטוי בהשחתת מקורות מים חיים מתוך רצון לפגוע בו. הפלשתים, בגיבויו הסמוי של המלך, פעלו מתוך קנאה בהצלחתו כדי לאלצו לעזוב, מחשש טריטוריאלי שיבסס חזקה בארץ, או תחת אמתלה ביטחונית שהמים ישמשו צבאות אויב. פגיעותן של וְכׇל־הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו נבעה מכך שהן נחפרו על ידי משרתים בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, שכן רק יצירה שנעשית על ידי האבות עצמם זוכה להתקיים. ההשחתה בוצעה בשני שלבים: תחילה הם אטמו את פי הבארות באבנים, ולכן נאמר סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, ומאוחר יותר החמירו את מעשיהם ומילאו את החלל הפנימי באדמה, וַיְמַלְאוּם עָפָר, עד שהבארות נעלמו כליל.