בראשית, פרק כ״ו, פסוק י״ח

יצחק משחזר את מפעלו של אביו, בין אם בסביבת העיר גרר או בנחל, כאשר וַיָּשׇׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת־בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו על ידי עבדיו. לאחר מות אברהם פסק שפע המים, והסיבה לכך שוַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם בעפר הייתה החשש שהבורות היבשים ישמשו מסתור לגייסות אויב. התעקשותו של יצחק על כך שוַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר־קָרָא לָהֶן אָבִיו נועדה להוכיח את בעלותו החוקית עליהן מכוח ירושה ולמנוע ערעור מצד המקומיים. במקביל, קריאת השמות המקוריים משיבה לעולם את האמונה בה' שאותה הפיץ אברהם סביב הבארות, ושאותה ניסו הפלשתים למחוק.