בראשית, פרק כ״ו, פסוק ד׳

ה' מבטיח ליצחק כי וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, כלומר צאצאיו יהוו אומה גדולה של אנשי מעלה שיאירו את העולם וישמשו צינור של שפע. לשם כך ה' מצהיר וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, כלומר הארצות האלה, כמתנה עתידית לצאצאי יעקב שיכבשו את הארץ ויתחברו אליה. בזכות חיבור זה וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, הבטחה המלמדת שעם ישראל יהפוך לסמל עולמי של הצלחה שכל אדם יאחל לבנו. ברכה זו תפעל דרך הזרע ולא דרך יצחק עצמו, משום שלא נותרה בעולם מורשת דתית המיוחסת אליו ישירות. מלבד זאת, הגויים יזכו לשפע ממשי דרך ישראל, ויש המפרשים את המילה מלשון פעולת הברכה ונטיעה חקלאית, המרמזת שבעתיד הם יתגיירו ויינטעו בתוך העם.