בראשית, פרק כ״ו, פסוק כ״ט

משלחת הפלשתים חוששת מכוחו של יצחק ומבקשת ממנו הסכם אי התקפה בלבד, בו יתחייב שלא יפגע בהם ויבטיח אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה. כדי לשכנעו, הם מציגים באופן ציני את גירושו בעבר כמעשה חסד וטוענים כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ, שכן המלך הגן עליו מפני המון העם. הם מוסיפים ומבקשים שיגמול להם בעבור כך שפעלו עמו וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם, בטענה שעצם שחרורו ללא פגיעה בגופו או החרמת רכושו נחשב מבחינתם לטובה גדולה. לבסוף הם מצהירים אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה', כלומר כשם שאנו שילחנוך בשלום גם אתה מחויב כעת לכרות עמנו ברית. הצהרה זו מהווה גם הודאה בכך ששגשוגו לאחר הגירוש מוכיח כי עושרו אינו תלוי בכלכלה המקומית, אלא נובע מהשגחה אלוהית ישירה.