בראשית, פרק כ״ו, פסוק ז׳

כאשר וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ, בין אם שאלו את יצחק אודותיה ובין אם פנו אליה ישירות מתוך חשד, הוא מיהר לענות ללא תיאום מראש וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא. יצחק סמך על מסירותה של רבקה שלא תסתור את דבריו, אשר התבססו על קרבתם המשפחתית. מניעו מוסבר במילים כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי, שכן יצחק פחד וחשב בלבו פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה, במיוחד משום שחסר לו המוניטין הצבאי המרתיע שהגן בעבר על אביו. החשש נבע מכך כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִוא, אישה יפה שעלולה לעורר את יצרם של המקומיים. עם זאת, הסכנה הייתה אפשרית אך לא ודאית, משום שיופייה השתנה מעט לאחר שילדה, ומשום שהמקומיים זכרו את הצרות מימי אברהם ונזהרו מלקחת אישה זרה.