תארו לעצמכם שאתם עוברים למקום חדש ורחוק שבו אתם לא מכירים אף אחד, ואתם חוששים שהשכנים החדשים עלולים להיות לא נחמדים. איך הייתם שומרים על המשפחה שלכם? כשיצחק ורבקה הגיעו לעיר גרר, יצחק הרגיש בדיוק כך. האנשים בעיר התחילו להתעניין ולשאול לְאִשְׁתּוֹ, כלומר הם שאלו את יצחק שאלות על אודות רבקה. יצחק היה מודאג, כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן יַהַרְגֻנִי. הוא פחד שאם יגלה להם שרבקה היא אשתו, האנשים המקומיים יפגעו בו כדי לקחת אותה. יצחק חשש מהאנשים הפשוטים ברחוב, ולא מהמלך אבימלך שהיה ביחסים טובים עם משפחתו. בנוסף, ליצחק לא היה מעמד מרתיע ולוחמני כמו שהיה לאברהם אביו, ולכן הוא דאג מאוד.
כדי להגן על עצמו, יצחק עונה להם אֲחֹתִי הִוא. התשובה הזו נשמעה לאנשי העיר הגיונית, כי יצחק ורבקה באמת היו קרובי משפחה, ואולי אפילו היו מעט דומים במראה שלהם. בשונה מאברהם, יצחק בכלל לא סיכם מראש עם רבקה מה להגיד, כי הוא סמך עליה לגמרי שתבין את המצב ולא תגלה את האמת. התורה מספרת שרבקה הייתה טוֹבַת מַרְאֶה, כלומר יפה, אך המילה "מאוד" לא מופיעה כאן כפי שהופיעה כשהייתה נערה, משום שכעת היא כבר הייתה אימא לילדים. למרבה המזל, למרות היופי שלה, המקומיים לא לקחו אותה לבית המלך. הם פשוט זכרו היטב את מה שקרה בימי אברהם ושרה, ונזהרו מאוד לא לפגוע שוב באנשי המשפחה המיוחדת הזו.