בראשית, פרק כ״ו, פסוק כ׳

הסכסוך שפרץ כאשר וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם־רֹעֵי יִצְחָק נבע מצרות עין וממאבקי גבולות. המקומיים טענו לָנוּ הַמַּיִם מתוך תפיסה שמי התהום שייכים לשלטון או נובעים מנחל סמוך, אף שיצחק חשף מקור מים עצמאי. משום כך וַיִּקְרָא שֵׁם־הַבְּאֵר עֵשֶׂק, מונח המבטא ערעור משפטי ומריבה, כִּי הִתְעַשְּׂקּוּ עִמּוֹ והטרידו אותו. ייתכן גם שהשם רומז לכך שהטרדתם הייתה לשווא, שכן מי הבאר יבשו כאשר נלקחו מידי יצחק. עצם קריאת השם נועדה להנציח את העוול, לקבע את בעלותו של יצחק ולהוכיח שלבסוף הבאר נותרה ברשותו.