בראשית, פרק כ״ו, פסוק ל״א

ברית השלום מגיעה לסיומה המעשי כאשר הצדדים קמים מוקדם, וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, ומתחייבים בשבועה חמורה הכוללת אלה שיצחק הסכים לחדש כדי למנוע חילול ה'. הביטוי וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו מלמד שההסכם לא נחתם רק מול אבימלך, אלא הקיף גם את כל השרים והמלווים שלקחו בו חלק. לאחר מכן וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק, כלומר הוא לא רק פטר אותם לדרכם אלא יצא ללוות אותם מרחק ראוי כנהוג כלפי אורחים, תוך הפגנת אהבה. בסיום המפגש וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם, תוצאה שעלתה על ציפיות הפלשתים שזכו לידידות מעבר למבוקש, ומוכיחה כי תוכחה גלויה וכנה מביאה בסופו של דבר לשלום אמיתי.