בראשית, פרק כ״ט, פסוק כ״ה

עם עלות השחר מתגלה ליעקב גודל התרמית, והמילים וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה־הִוא לֵאָה מבטאות צער עמוק או אימות של חשד שניקר בו במהלך הלילה. ההונאה הצליחה משום שרחל מסרה לאחותה את סימני ההיכר שקבעה עם יעקב כדי למנוע ממנה בושה, וכן משום שקולן של האחיות היה זהה או שיעקב לא הרבה לשוחח בלילה מתוך צניעות. התרחשות זו היא עונש של מידה כנגד מידה מאת ה' על כך שיעקב עצמו נטל את הברכות מיצחק במרמה. למרות הפגיעה באמונו והפגם המוסרי שבקיום יחסים בזהות בדויה, יעקב שומר על איפוק ופונה ללבן בשפה רכה. תלונתו נועדה להעמיד את לבן במקומו ומורכבת משתי שאלות: הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ, כלומר מדוע לא קיבלתי את האישה שעליה עמלתי, וְלָמָּה רִמִּיתָנִי, המבטאת תרעומת על הונאה שנועדה לסחוט ממנו שנות עבודה נוספות.