בראשית, פרק כ״ט, פסוק ל׳

לאחר שיעקב מתאחד עם אשתו השנייה, וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל, הוא קובע את עיקר שהותו באוהלה. בניגוד לטבע האנושי שלפיו אדם אוהב יותר את אשתו הראשונה, אצל יעקב וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה; הוא אומנם אהב גם את לאה, אך אהבתו היציבה לרחל הייתה גדולה בהרבה, והתעצמה בזכות צדקתה וההשוואה התמידית בין השתיים. כדי לזכות בה, וַיַּעֲבֹד עִמּוֹ עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת, תקופה חדשה שהשתוותה לראשונה ביושרו המוסרי ובנאמנותו לעבודה, חרף הרמאות שחווה מלבן. עם זאת, מבחינה רגשית היו אלו שנים שונות בתכלית, שכן בניגוד לשנים הראשונות שעברו בשמחה, תקופה זו לוותה בצער על התרמית שאילצה אותו לעבוד מחדש עבור רחל.