בראשית, פרק כ״ט, פסוק ל״ב

וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן לאחר היריון קצר של שבעה חודשים, זכות שעמדה לה בזכות מחשבותיה הטהורות שייחדה לבעלה. היא מכריזה כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי, שכן האמינה שהולדת הבן תנקה אותה מחשדו של יעקב שהייתה שותפה לרמאות בנישואיהם ותפצה על צערה. תקוותה העזה היא שמעתה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי באופן שלם, כך שימצא אותה ראויה לאהבה למפרע ויאהב אותה ממש כשם שהוא אוהב את אחותה. הקדמת המילים וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן למילים כִּי אָמְרָה מרמזת שלאה הסתירה בחובה טעם נוסף לשם: הכרזה על לידת בן טהור, והשוואה נבואית לטובה בין צדקותו העתידית של ראובן לבין רשעותו של עשיו.