בראשית, פרק כ״ט, פסוק ל״ג

לאחר שלאה יולדת בן שני, היא מבינה כי הולדת בנה הראשון לא קירבה אליה את יעקב וכי היא עדיין שְׂנוּאָה בליבו, חרף התנהגותו המכבדת. היא מצהירה כִּי שָׁמַע ה' את תפילתה והשגיח על סבלה, ואף הבין והבחין בשנאה הנסתרת שהייתה בלב בעלה. משום כך היא רואה בבן הנוסף פיצוי ותמורה על הדחייה שחוותה, ואומרת וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה. העובדה שלאה היא זו שוַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן, ולא יעקב, ממחישה כי הריחוק ביניהם נותר בעינו.