בראשית, פרק כ״ט, פסוק ג׳

התיאור סביב הבאר מבטא שגרה מחזורית ויומיומית, שבה וְנֶאֶסְפוּ־שָׁ֣מָּה כׇל־הָעֲדָרִ֗ים, מונח המכוון למעשה לרועים עצמם שאולי היו ילדים צעירים. הם נאלצו להמתין זה לזה משום שהאבן הייתה כבדה מדי לאדם בודד, ולכן רק בכוחות משותפים וְגָלְל֤וּ אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר, אף שיש המסבירים כי ההמתנה יחד נבעה מהסכם שנועד להבטיח חלוקת מים הוגנת. לאחר פתיחת הבאר פעל כל רועה בנפרד כאשר וְהִשְׁק֖וּ אֶת־הַצֹּ֑אן שלו. לבסוף חזרו הרועים לפעול יחד כדי שוְהֵשִׁ֧יבוּ אֶת־הָאֶ֛בֶן עַל־פִּ֥י הַבְּאֵ֖ר לִמְקֹמָֽהּ, תוך הקפדה על כיסוי מדויק ומוחלט של הפתח שנועד בין היתר להגן על המים מפני כישוף.