בראשית, פרק כ״ט, פסוק ה׳

יעקב פותח בשיחה ידידותית כהקדמה מרככת, כדי שיוכל בהמשך להוכיח את הרועים על עצלותם במלאכתם. כאשר הוא שואל הַיְדַעְתֶּם אֶת־לָבָן בֶּן־נָחוֹר, הוא מייחס את לבן לסבו נחור ולא לאביו בתואל, משום שנחור היה אדם נכבד ושר העיר, ואילו בתואל היה נחות, רשע או שכבר מת. מעבר להכרות טכנית, יעקב מבקש לברר את טיבו של לבן ולבדוק אם הוא נוהג ביושר כסבו או ברמאות כאביו. בתשובתם וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ, הרועים מאשרים שהם אכן מכירים אותו, בין אם כהסכמה ליושרו ובין אם כרמז מזלזל לרמאותו הידועה לכל, ומתוך כך ממשיך יעקב לברר על השתלבותו במקום.