בראשית, פרק כ״ט, פסוק כ״ט

מסירת השפחה לרחל מלווה בהדגשה לשונית המעידה על טיב המתנה ועל כוונותיו של הנותן. התוספת של המילה לָהּ נועדה להדגיש את הבעלות המוחלטת על השפחה. מתוך כך, עולות שתי משמעויות מרכזיות [אור החיים]: המשמעות הראשונה היא פשוטה, להבהיר כי בלהה שייכת באופן בלעדי לרחל. המשמעות השנייה חושפת מניע משפטי וכלכלי מחושב מצדו של לבן. לפי גישה זו, לבן העניק את השפחה תחת תנאי מפורש השולל מיעקב כל זכות משפטית או הנאה כלכלית ממנה. פעולה זו מקבילה למושג ההלכתי של מתן מתנה לאישה נשואה על מנת שלבעלה לא תהיה שום זכות בנכס. קו חשיבה זה נשען על הכלל הפרשני הקובע כי כל פעולה של לבן ראויה להידרש לגנאי, מתוך הנחה שכוונותיו ומעשיו היו מונעים ממניעים שליליים.