בראשית, פרק ל״ט, פסוק ז׳

קרה לכם פעם שדווקא כשהכול הסתדר לכם והרגשתם בטוחים ורגועים, פתאום הופיע אתגר חדש וקשה? זה בדיוק מה שקרה ליוסף. התורה מספרת לנו שהאירוע הבא התרחש אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כלומר, רק אחרי שיוסף הצליח בתפקידו והפך למנהל החשוב של הבית. כשהוא היה עבד פשוט, אשת פוטיפר כלל לא שמה לב אליו, אבל עכשיו, כשהוא עלה לגדולה וה׳ בירך אותו בכל מעשיו, היא פתאום התחילה להתעניין בו. הכתוב אומר וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אל יוסף. היא לא סתם הסתכלה עליו במקרה, אלא התחילה לרמוז לו רמיזות ולנסות לפתות אותו לעשות מעשה רע. כשהיא ראתה שהרמיזות שלה לא מועילות, היא פנתה אליו בדרישה ישירה וחוצפנית: וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי. היא פשוט דרשה ממנו לחטוא ולבגוד באדון שלו. למה היא דיברה אליו בצורה כל כך ישירה? כי היא הייתה הגבירה של הבית, והיא הייתה בטוחה שיוסף, שהוא רק עבד, לא יעז לסרב לה. התורה קוראת לה אשת אדוניו כדי להראות לנו כמה המבחן של יוסף היה קשה. באופן טבעי, עבד אמור לפחד מהגבירה שלו ולציית לה, אבל יוסף הוכיח שהרצון שלו לעשות את הטוב והישר בעיני ה׳ חזק יותר מהפחד שלו מבני אדם. הוא ידע שהקשיים האלו הם בעצם מבחן שה׳ שולח לו כדי לרומם אותו.