קרה לכם פעם שהרגשתם לבד לגמרי במקום חשוך או לא נעים? יוסף נמצא עכשיו במצב הכי קשה שלו, סגור בתוך כלא. אבל דווקא שם, במקום הכי נמוך ועצוב, ה' לא עוזב אותו אפילו לרגע אחד. המילים וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף מלמדות אותנו שה' ממש ירד להיות יחד עם יוסף בתוך הכלא. בזכות זה, יוסף לא איבד את התקווה ונשאר במצב רוח טוב, ודווקא מהמקום הנמוך הזה התחיל לקבל דברים טובים.
בדרך כלל, כלא הוא מקום קשה שאין בו אנשים נחמדים, אלא רק פושעים. לכן, ה' עשה ליוסף נס מיוחד, כמו שכתוב וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד. ה' התנהג אל יוסף באהבה גדולה, כאילו הוא אדם נקי מכל חטא, וגרם לכולם לאהוב אותו.
אבל הנס הגדול באמת היה עם מנהל הכלא. המילים וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר מתארות משהו פלאי. שר בית הסוהר היה אדם קשוח מאוד, כי הוא היה רגיל להתעסק כל היום עם אנשים רעים. למרות האופי הקשה שלו, ה' התערב ועשה נס, וגרם לשר הזה לראות כמה יוסף מיוחד וטוב ולחבב אותו מאוד.
ודרך אגב, האם חשבתם פעם למה קוראים לכלא בֵּית הַסֹּהַר? המילה הזו מזכירה בשפה שלנו צורה עגולה, כי פעם היו בונים את בתי הכלא כמו מגדלים עגולים וחזקים מאוד בלי פינות, כדי לשמור על האנשים בתוכם.