בראשית, פרק ל״ט, פסוק י״ב

האם קרה לכם פעם שהייתם חייבים להתרחק מהר ממצב לא טוב, והייתם צריכים לחשוב בשבריר שניה כיצד לפעול? יוסף נמצא במצב כזה בדיוק. אשת פוטיפר מנסה להכריח אותו לעשות מעשה רע. כשהיא רואה שהוא לא מסכים, וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ. היא אוחזת בבגד שלו בחוזקה, כי היא יודעת שאם היא רק תדבר אליו, הוא פשוט יברח מיד. בתגובה, יוסף מחליט לפעול מהר, וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ. הוא משאיר את הבגד אצלה. יוסף היה מספיק חזק כדי למשוך את הבגד בחזרה, אבל הוא לא רצה להיאבק איתה מתוך כבוד, כי בכל זאת היא הייתה הגבירה של הבית. בנוסף, הבגדים באותה תקופה היו כמו גלימה רחבה שהיה קל מאוד להוריד, ויוסף ידע שאם הוא יתעכב וינסה למשוך את הבגד בכוח, היא עלולה לתפוס אותו שוב. לכן הוא מחליט לברוח מיד, וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. מעניין לשים לב שיש כאן שתי פעולות שונות. כל עוד הוא היה בתוך הבית, הוא רץ הכי מהר שהוא יכול כדי להתרחק מהסכנה, ולכן כתוב וַיָּנָס. אבל ברגע שהוא חצה את פתח הבית והגיע לרחוב, כתוב וַיֵּצֵא. ברחוב הוא האט את הקצב והתהלך ברוגע, ממש כאילו שום דבר לא קרה, כדי שהאנשים שעוברים בחוץ לא יחשדו ולא יתחילו לשאול אותו שאלות.