חבקוק, פרק א׳, פסוק י׳

הכובש הבבלי כה יהיר ודורסני, עד כי וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס, הוא מבזה ומגדף בקביעות את המנהיגים שהוא מכניע כדי לשאוב מכך כבוד. גם שרי המלוכה אינם נחשבים בעיניו, וְרֹזְנִים מִשְׂחָק לוֹ, שכן הריגתם והגלייתם מסבות לו שעשוע וצחוק. לא רק בני אדם אינם עוצרים בעדו אלא גם חומות אבן, ועל כן הוּא לְכׇל־מִבְצָר יִשְׂחָק וכובש בקלות את הערים הבצורות ביותר ללא מצור ממושך. את הניצחון המהיר הוא משיג כאשר וַיִּצְבֹּר עָפָר וַיִּלְכְּדָהּ, בין אם על ידי שפיכת סוללות עפר גבוהות מול החומות כדי לפרוץ פנימה, ובין אם כציור השאלתי לצבאו העצום כעפר הארץ המעניק לו שליטה מוחלטת וחסרת מאמץ.