הנביא פונה אל ה' בזעקה אישית וישירה מתוך חזון על עלייתה של אימפריה בבלית שעתידה להצר לישראל. הוא שואל עַד־אָנָה, כלומר עד מתי ימשיך להתפלל, שהרי כבר שִׁוַּעְתִּי בעבר בצעקה ובקשה לישועה וְלֹא תִשְׁמָע, והוא תוהה לשם מה להמשיך להפציר ללא מענה. בתחילה הוא מבקש ישועה, אך גם אם ישראל חטאו ואינם ראויים להינצל, הוא עובר לתבוע משפט כאיש שנעשה לו עוול אישי ואומר אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס. הוא מוחה על העושק והפעולה שלא כדין שעושה בבל, שכן אין זה צודק שאומה רשעה תבלע את מי שצדיק ממנה, ובכל זאת ה' מתעלם וְלֹא תוֹשִׁיעַ.
חבקוק, פרק א׳, פסוק ב׳
עַד־אָ֧נָה יְהֹוָ֛ה שִׁוַּ֖עְתִּי וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע אֶזְעַ֥ק אֵלֶ֛יךָ חָמָ֖ס וְלֹ֥א תוֹשִֽׁיעַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.