חבקוק, פרק ג׳, פסוק ז׳

Habakkuk 3:7Sefaria

תַּ֣חַת אָ֔וֶן רָאִ֖יתִי אׇהֳלֵ֣י כוּשָׁ֑ן יִרְגְּז֕וּן יְרִיע֖וֹת אֶ֥רֶץ מִדְיָֽן׃

נבואתו של חבקוק מציגה תמונה היסטורית ורוחנית שבה עלייתן ונפילתן של אומות העולם כרוכות באופן ישיר במצבם המוסרי של עם ישראל. הופעתו של ה' מערערת את סדרי העולם הקיימים, ומביאה חרדה על מחנות האויב.

הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא לקשור את הפסוק לתקופת השופטים, תוך הדגשת מעגל החטא, העונש והתשובה. המילים תַּחַת אָוֶן מתפרשות כ"בעבור חטא" או "בגלל עוון". כאשר עם ישראל חטא, ה' אפשר לאויבים לעמוד בגלוי ולשלוט בהם. לכן הנביא אומר רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן – אזכור לשלטונו של כושן רשעתים מלך ארם, או לשבטים נוודים כושיים, שפגעו בישראל. ה' לא היה חסר כוח להושיע, אלא הניח לאויבים למשול כעונש על עוונות העם [מצודת דוד, אברבנאל, צאינה וראינה, ביאור שטיינזלץ].

אולם, ברגע שעם ישראל חוזר בתשובה וזועק אל ה', המגמה מתהפכת והאויבים נתקפים בחרדה. זהו פשר המילים יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן. המילה יְרִיעוֹת מתארת את יריעות האוהלים של הנוודים, והמילה יִרְגְּזוּן משמעותה ירעדו ויחרדו. הדבר מרמז לימי גדעון, אז הביא ה' חרדה גדולה במחנה מדין עד שהם הרגו איש את אחיו [רש"י, רד"ק, מצודת דוד, אברבנאל].

גישה פרשנית שונה מסבירה את המילים תַּחַת אָוֶן לא כחטא, אלא כמקום רעוע, שקר או חוסר יציבות. לפי פירוש זה, אוהלי כושן נפלו משום שהיו תקועים במקום של חורבן ללא יכולת עמידה וקיום. החרדה של יריעות מדין מתקשרת לחלום מספר שופטים, שבו נראה אוהל מתהפך ונופל מפני גדעון [אבן עזרא, רד"ק, מצודת ציון].

מנגד, יש המעתיקים את הפסוק מהעבר ההיסטורי אל מלחמות העתיד של ימות המשיח. לפי גישה זו, הפסוק מתאר את חזרתם של עשרת השבטים שהוגלו מעבר לנהרי כוש. המילה אָוֶן מתפרשת כשבר וחורבן שיבואו על בני כוש הסמוכים לגולים. משם יצאו השבטים להילחם באומה הישמעאלית, המכונה כאן "מדין", ובזמן המלחמה יחרדו וירגזו ארצותיהם [מלבי"ם].

רובד פרשני נוסף קושר את הפסוק לאירועי דור המדבר ולמשה רבנו. לפי קו מחשבה זה, מדין חשו תמיד בטוחים מפני מלחמה עם ישראל, משום שמשה היה נשוי לציפורה המדינית, המכונה אישה כושית. אך לאחר שמשה פירש מאשתו – מהלך הרמוז במילים אָהֳלֵי כוּשָׁן – איבדו המדינים את ביטחונם. כאשר שמעו זאת, יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן, שכן הבינו שכעת תבוא עליהם מלחמה. חרדתם של המדינים נבעה גם מהעונש שנגזר עליהם (בבחינת תַּחַת אָוֶן) בעקבות כך שהחטיאו את ישראל בזנות בשיטים [אהבת יהונתן].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.