קרה לכם פעם שהייתם צריכים לעשות משימה חשובה, אבל מצאתם המון תירוצים למה לדחות אותה ופשוט חיכיתם שמישהו אחר יגיד לכם מה לעשות? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל כשהם חזרו לארץ ישראל אחרי המון שנים בגלות. הם ראו שבית המקדש עדיין הרוס, אבל במקום להתחיל לבנות אותו, הם פשוט עמדו במקום. היו להם כל מיני סיבות לדחות את העבודה: בעבר אויבים הפריעו להם, הם פחדו מההוראות של המלך ששלט עליהם, והם גם התבלבלו וחשבו שעדיין לא עברו שבעים השנים שה' הבטיח שיעברו עד לבנייה מחדש.
בגלל כל החששות והייאוש שלהם, העם אמר לֹא עֶת בֹּא. הכוונה שלהם הייתה שעדיין לא הגיע הזמן המתאים לבנות את בית המקדש. המילה "עת" שמופיעה שוב מיד אחר כך, עֶת בֹּא עֶת, היא פשוט סגנון הדיבור המיוחד והרגיל של התנ"ך.
אבל ה' שלח אליהם את חגי הנביא כדי לתקן אותם. חגי הסביר להם שהם טועים בחישוב, ושבעים השנים מאז שבית המקדש נחרב כבר הסתיימו לגמרי. ה' ציפה מהעם לא לחכות לאישור של מלך בשר ודם, אלא להבין שה' לא החזיר אותם לארץ ישראל לחינם. הם היו צריכים להתמלא באמונה, להתעורר מעצמם ולהתחיל לבנות. מכיוון שהם נשארו מיואשים ולא עשו זאת, חגי הנביא נשלח במיוחד כדי להזכיר להם שהזמן הנכון הוא ממש עכשיו.