דברי הימים ב, פרק א׳, פסוק ג׳

II Chronicles 1:3Sefaria

וַיֵּלְכ֗וּ שְׁלֹמֹה֙ וְכׇל־הַקָּהָ֣ל עִמּ֔וֹ לַבָּמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּגִבְע֑וֹן כִּֽי־שָׁ֣ם הָיָ֗ה אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה מֹשֶׁ֥ה עֶבֶד־יְהֹוָ֖ה בַּמִּדְבָּֽר׃

חשבתם פעם איך נפרדים ממשהו עתיק וחשוב מאוד? שלמה המלך יצא למסע מיוחד וגדול, והתנ"ך מספר לנו שוַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכָל הַקָּהָל עִמּוֹ. הכתוב מדלג על השלב שבו המלך מזמין את כולם, ופשוט מתאר לנו מיד את התוצאה הסופית, שכולם כבר הולכים יחד. לאן הם הלכו? אל אֹהֶל מוֹעֵד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה. זה לא סתם אוהל, אלא ממש אותו המשכן המקורי שבנו בני ישראל במדבר, שעמד באותו זמן בעיר גבעון. המסע הענק הזה לא היה רק כדי להקריב קורבנות רגילים לעבודת ה׳, אלא שלמה המלך אסף את כל המנהיגים לטקס פרידה חגיגי. הוא הבין שהגיע הזמן לפרק את האוהל ולהעביר אותו ואת מזבח הנחושת לירושלים. הוא רצה לאחד אותם יחד עם ארון הברית שכבר חיכה שם, וגם לחסוך לעם את הטורח של הנסיעה הארוכה לגבעון. כדי לתת כבוד אחרון למקום הקדוש הזה רגע לפני שמפרקים אותו, שלמה הקריב שם המון קורבנות.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ב׳
פסוק ד׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.